• Gali Golan Kupperberg

פחד מאבחנה רפואית נפשית

לקבל אבחנה רפואית למה שאני סובל ממנו מביא הרבה פעמים הקלה.

לא מדובר בתלונות שווא, דימיון או המצאה.


יש הסבר למה שקורה, היגיון, מכנה משותף עם רבים כמוני. יש גם אפשרויות טיפול לבחירה.

לקבל אבחנה יכול גם מאוד להפחיד. זה נשמע חמור, סופי. לא ברור מה ההשלכות, לאן זה יוביל, כמה בחירה נותרה לי. זה מתייג, מבייש, מוביל לסטיגמות.

אבחנה יכולה לאפשר הנחות והקלות בלימודים, בצבא, בעבודה, אבל גם להגביל, לעצור, להרהר במחשבות של מה אני מסוגל ומה מעבר ליכולותי.

עד כמה האבחנה שקיבלתי בבי"ס מתאימה להיום? האם האבחנה משרתת אותי או תוקעת?מקדמת או מגבילה?

לפני שנים, מישהי שקיבלה אבחנה של דיכאון באה לטיפול בדיכאון במקביל לטיפול תרופתי. שמחתי לראות שהטיפול התרופתי עבד יפה. עד שהגיעה אליי לפגישה, מצבה השתפר מאוד. היא מצאה עבודה חדשה, נרשמה ללימודים, חזרה לצאת עם חברים. אבל לא היתה מרוצה. הרופא אמר שיש לי דיכאון וצריך לטפל בו. היא לא שמה לב שהיא במגמת שיפור. ברגע שקיבלה אבחנה של דיכאון היא ראתה עצמה כחלשה, דחויה, לא מסוגלת, מוגבלת. יש לי דיכאון וזה נוראי. שום דבר לא ייצא ממני.

חלק מהעבודה היתה להראות לה את הדרך הארוכה שעשתה מאז ועד היום. להראות לה את הצעדים שהיא עשתה בעצמה לשיפור. דיברנו על התקופה הקשה מאוד שהיתה התחתית. מתוך התחתית היא ידעה לראות שהיא במצב לא טוב ולפנות לעזרה מבחוץ. היא שיתפה בקושי שלה את הוריה, פנתה לטיפול רפואי. היא גם שיתפה את חבריה הקרובים. כעבור זמן מה, היא הצליחה להוציא את עצמה מהמקום שעשה לה לא טוב. בהמשך עלו לה זכרונות מהעבר על מה שעברה שהכאיבו לה והיו תזכורת לאיפה היתה אז ואיפה היא היום.

חלק ממטרות הטיפול היה להוציא אותה מהקיבעון של האבחנה שקיבלה. האבחנה חשובה אבל היא לא הכל. להראות לה מי היא מעבר למחלה. מה היא מסוגלת לעשות, מה חשוב לה היום, מה תכנונים שלה לעתיד ואיך היא מתקדמת הלאה.

לאבחנה יש משמעות חשובה בריפוי והיא לא מיותרת. היא מאפשרת טיפול מתאים, הקלה והבנה שהסבל הוא לא רק אצלי ומשותף לרבים.

יש לשים לב להשפעות האבחנה בגרימת סבל נוסף מיותר.

האבחנה היא לא מחסום שלא ניתן לחצות.

וגם לא להתעלם מקיומו.

זה נקודת ציון חשובה.

נעצור לרגע להבין שהגענו למחסום.

נבדוק איפה אנחנו, מה יש מסביבנו.

איך זה מרגיש לעצור לרגע?

האם יש צורך במנוחה , תדלוק , פסק זמן לארגן את המחשבות?

נחשוב איך הגענו עד לפה, לאן רצינו להגיע והאם אנחנו בכלל בכיוון הנכון.

מה שנראה מחסום יכול להתברר כשער, דלת , מצפן לתכנון מחדש את הדרך.

23 צפיות

גלי גולן קופרברג

052-3731002 | gali.golank@gmail.com

  • Black Facebook Icon
  • Instagram Social Icon