טיפול במתח וחרדה- הצגת מקרה

המון פעמים אנחנו מרגישים במתח ולא מבינים למה. הולכים לרופא משפחה, מקבלים ציפרלקס ומתלבטים אם לקחת או לא. מצד אחד זה מאוד מפתה, לבלוע כדור ומיד להרגיש יותר טוב. מצד שני זה תרופה, מה לי ולזה.

מיה סיפרה לי שהיא מרגישה מתח ולחץ בתקופה אחרונה. היא לא מבינה למה. היא לא ישנה טוב, התיאבון ירד, מתקשה להתרכז בעבודה, עצבנית על הילדים, בוכה בלי להבין, מוסחת בקלות. היא פנתה לרופא וקיבלה מרשם לציפרלקס אבל טרם נטלה. היא לא רוצה תרופות אבל מבינה שיש משהו שמטריד את מנוחתה, לא עוזב אותה ואין לה עם מי לדבר.

בפגישה, מיה שיתפה כי אביה חולה קשה בסרטן מפושט, מקבל טיפולי כימותרפיה וסובל מכאבים נוראיים. שני אחיה לא בארץ כך שכל נטל הטיפול באביה נופל על כתפיה ומכביד עליה מאוד. אמנם יש גם את אמא שמטפלת באבא, אבל היא מבוגרת, חולה וכוחותיה דלים. מיה מתלווה לאביה לטיפולים בבית החולים, מתרוצצת אחרי העבודה לסדר את הבית ועניניים בירוקרטיים.

מיה היא בעלת משפחה משלה, נשואה +3 ילדים. היא עובדת קשה כל יום, מתקשה לחלק את זמנה בין הבית, העבודה ואביה החולה. היא עצבנית, עייפה כל היום, מרגישה מתח ועצבות.

מיה מיד ציינה שהיא מבינה שלא נותר זמן רב לאביה לחיות. הטיפולים לא ממש עוזרים, הסיכויים נמוכים והוא רק נחלש יותר ויותר. היא מבינה שהוא עומד למות בקרוב והמחשבה על כך מעוררת רגשות מאיימים. היא פוחדת על כל יום שעובר. היא לא יודעת מה לומר, לאביה, למשפחה, לעצמה. יחד עם זאת היא מציינת שההבנה שאביה עומד למות בקרוב, הביאה איתה גם רגעי השלמה של המצב. אין ביכולתה לשנות את המציאות. היא רוצה לדבר עם אביה ולא יודעת איך.

לעתים היא גם מרגישה אדישה לכל המצב, מרוחקת וזה לא נראה לה נורמלי.

לדבר רגשות

בשיחה משותפת, מיה קיבלה מקום לשחרר את כל הרגשות שהיו עצורים בה ולא קיבלו מקום עד היום. הרבה זמן שהיא מסתובבת עם עצמה, מתייסרת ולא יודעת עם מי אפשר לדבר. מחשבות על מוות שהיא הדחיקה, שהיא דחתה מעליה, קיבלו אפשרות לצאת ולהשמיע את קולן. שאלות של "האם אני נורמלית" קיבלו ביטוי. מה שהיא ראתה כפסול לחשוב עליו, התביישה, כעת קיבל משמעות חדשה. דיברנו גם על אפשרות של פרידה, כתהליך הכנה למוות של אביה. היה לה הרבה מה לומר לאביה, להביע בפנייו עד כמה הוא חשוב, אהוב ומוערך. היא כעת חשה בנוח, מובנת לעצמה, רגועה ומפויסת.

מיה כתבה לאביה מכתב פרידה אישי, בבכי ודמעות. "הנייר סופג הכל". כתיבת המכתב הביאה לשחרור רגשי והקלה מפתיעה ומעוררת. כעת היא מרגישה מוכנה לגשת לאביה ולדבר איתו, פנים מול פנים.

שיחה טיפולית עם איש מקצוע , באוירה מכילה, נעימה, מאפשרת להוציא לאור מחשבות ורגשות מפחידים. זה מקום בטוח להבין מה אני מרגיש, איך אני מתנהג, מה הנסיבות שהובילו אותי לכך ומה בסביבה שלי תומך בכך. יחד עם המטפל, מרחיבים את נקודת המבט לאפיקים חדשים, ללא שיפוטיות. חושבים יחד על אפשרויות לעזרה ותמיכה, עם עצמי ועם הסביבה שלי.